טיפוסים בקבוצת הרזיה – איזה טיפוס את/ה?

אחרי החגים הגיע… הצילו. אז פסח נגמר, עוד דקה מנקים את השאריות מהמימונה ותחת כל עץ רענן צצה לה קבוצת הרזייה.אז לפני שאת או אתה רצים להצטרף (אם רצים זו כבר התחלה טובה), אתם כבר יודעים איזה מהטיפוסים השונים בקבוצת הרזייה אתם?
המשיכו לקרוא כדי לגלות..

טיפוסי מרזות בקבוצת הרזיה – איזה טיפוס את?

המקפידה במיוחד – סופרת כל גרם, מכניסה לרשימה דברים כמו חצי כפית קוטג'. עומדות לרשותה 22 נקודות, אבל היא אוכלת רק 14. היא תנסה להבין לעומק מה זה באמת "תפוח בינוני", וגם אם רק חשבה על אוכל – היא תכניס אותו לרשימה. היא תתפלא שהיא לא ממש יורדת, אחרי חודש היא תישבר ותעוף על איזו שווארמה בלאפה – וזאת תהיה הפעם האחרונה שנראה אותה.

הביישנית – באה כדי לרדת, אבל אחרי שבועיים יש לה איזו עלייה והיא לא מסוגלת להסתכל בפנים של המדריכה. אז היא מחליטה שהיא לא מגיעה, עד שתרד את הקילוגרם הזה לבד בבית. מובן שזה לא יעבוד. אנחנו נראה אותה שוב אחרי שנה, עם 10 קילוגרמים נוספים. *לא להגיע לקבוצת הרזיה כי עלית במשקל זה כמו לא ללכת לרופא כי את מרגישה לא טוב, ומחכה קודם להבריא.

האדישה – לא מקפידה על רשימות, היא זוכרת הכל בראש. ספורט היא לא אוהבת. היא לא יכולה לשתות חלב 1% כי זה מגעיל אותה. היא מסכימה לטעום (כמו הנהג התורן שלא מזמין משקה, רק טועם שלוקים מכולם). מדי פעם תתפלק לה איזו ירידה. כשהיא תעזוב היא תגיד שהשיטה הזאת היא חארטה, בדיוק כמו שאר עשרים הדיאטות שניסתה.

המתחתנת – מגיעה לקבוצה כי היא מתחתנת בעוד חודשיים/ חצי שנה/ שבועיים, ורוצה לרדת – בעיקר כדי להיכנס לשמלה. נכון שהחתן המיועד כבר התחייב, אבל מה שחשוב זו הפיגורה, ביום המיוחל. אחרי המבול. מיד אחרי כן היא ממילא בהריון. נראה אותה שוב בפאזה של האימא הטרייה.

האימא הטרייה – באה לקבוצה עם תינוק חמוד בעגלה או על הברכיים. קודם היא אכלה בשביל שניים (רק שהשני היה ארנולד שוורצנגר), ועכשיו היא באה לרזות בשביל אחת. מדי פעם תשלוף ציץ באמצע הפגישה, לתדהמתו של הגבר הבודד בקבוצה. הנוסחה בשבילה: מה שהתינוק מעלה היא מורידה.

הגבר – מגיע ל"שומרי משקל" בגלל שהרופא אמר לו שאם הוא ממשיך ככה הוא בדרך להתקפת לב. מבחינתו, פר בפיתה זה נשנוש קל, אבל משום שהוא מעדיף להיות רזה מאשר להיות מת – הוא בא לרדת במשקל. הוא משיל קילוגרמים קצב מסחרר, לעתים קרובות נשמע על ירידה של
2-3 קילוגרמים בשבוע. הוא מעיף בתוך חצי שנה 30 קילוגרמים. מסיים ועוזב, בעוד את נאבקת על 8 קילוגרמים עלובים. הבונוס: בעוד שנתיים תפגשי אותו בחדר המיון, עם 40 קילוגרמים נוספים – מחכה לצנתור.

דבי (אני) – באה לפגישות בשביל האווירה החברתית. אוכלת לפי כללי הדיאטה. זה טוב שקוראים לזה שומרי משקל כי אני באמת שומרת על המשקל. עוד לא פגשתי עוגת גבינה שאמרתי לה 'לא'.  סך-הכל מבסוטית.

מתוך הספר "דיאטה?! הצחקת אותי" לרכישה

דבי ינקו-חדד, איורים: מתן רוב

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
×